רש"י על שבת קל״ד

1 חספניתא - פניו מתבקעות ואני אומר שהוא מין שחין שקורין אינייר"א והוא בגרב ובחרס שכתוב בתורה דברים כח וחספניתא תרגום של חרס:

2 במיא דסילקא - מרק תרדין:

3 חזי לחולה - שאין בו סכנה:

4 יבטלו - דהאי נמי חולה הוא:

5 אבל לכולי עלמא שרי - ר"מ וסתם מתני' ר"מ ואמאי תנן נותן זה בעצמו וזה בעצמו:

6 התם - גבי שאר חולים:

7 לא בעו ליכא - לטרפו ולערבו יפה יפה:

8 ולא לילך - לא יערבנו כל כך:

9 ומתרץ היינו דקתני נותן זה בעצמו וזה בעצמו - שמערב ואינו לוכך:

10 אין מסננין את החרדל - בי"ט:

11 במסננת שלו - טעמא מפרש לקמיה דמיחזי כבורר שמשליך הסובין שלו:

12 ואין ממתקין אותו בגחלת - כדרך שרגילין לכבות לתוכו את הגחלת או אבן ניסוקת:

13 נותנין ביצה במסננת של חרדל - ומסננה בתוכו לייפות מראיתו:

14 לא מיחזי כבורר - שכולה יוצאה דרך המסננת ואין משתייר שם פסולת:

15 בגחלת של עץ - אסור דשייך בה כיבוי לפי שעושה פחם גחלת של מתכת לא שייך בה כיבוי דאינו נעשה פחם:

16 ומ"ש מבישרא אגומרי - שצולין בי"ט ואע"ג דמכבה:

17 לא אפשר - לצלות מאתמול דביומא שביחא טפי אבל חרדל אפשר מאתמול:

18 לגבן - גבינה:

19 מאי שנא מלישה - שלשין פת ביום טוב והאי נמי ללישה דמיא:

20 לא אפשר - דפת חמה מעליא טפי הכא אפשר מאתמול:

21 אימא אף גבינתא בת יומא מעליא - וכ"ש דאתמול:

22 לפניה לסטריה לעילאי - לאימרא שבשפת פיה יהפוך ויקפל למעלה שלא תהא סמוכה לבשרו מפני שראש מקום חתך הבגד שם הוא ויוצאין ממנו גרדין שקורין פיינד"ץ ציציות ודלמא מדביקא גרדתא מיניה במכה וכשבא להפשיט החלוק מעל המילה ישמוט ויקרע את ראש הגיד ומשוי ליה כרות שפכה:

23 אימיה דאביי - אומנתו:

24 עבדא - לתינוקות הבאים לידה לתקן מילתן:

25 כיסתתא לפלגא - דמילה כיס היתה עושה של בגד לפנים בתוך החלוק ותופרתו מתוכו בתוך החלוק ומגיע למטה עד חצי החלוק כדי לחוץ בין האימרא ובין המילה:

26 לייתי בליתא - מעט שחק של בגד שיהא בו אימרא לפי שהאימרא מהדקה יפה בבשר שלא ישמט החלוק מן הגיד:

27 וליפכיה לשפתיה לתתאי - לתחתית ראש הגיד יתן השפה וראש השני החלק יהא למעלה:

28 ולעפיה לעילאי - אותו ראש העליון החלוק יקפל ויקפול כלפי חוץ מפני הגרדין שלא ידבקו במכה:

29 דלא ידיע ביה מפקתיה - שאין ניכר בו נקב בית הרעי ששם הוצאת זבלו:

30 לישייפיה מישחא - שהשמן מצהיל הבשר:

31 ולוקמיה להדי יומא - נגד השמש:

32 והיכא דזיג - שצלול כזכוכית בידוע שהחלל כנגדו:

33 בשערתא - בראש השעורה שהוא חדוד:

34 דזריף - מנפחו אינפליי"ר בלע"ז:

35 דלא מייץ - שלא יכול לינק:

36 מיקר הוא דקר פומיה - נצטננו שפתיו ואין בו כח למוץ בהן:

37 לייתו כסא דגומרי - תשטח גחלים על דף או על כלי:

38 ולוקמה להדי פומיה - ויעמיד אצל פיו:

39 דחיים פומיה - שיתחמם פיו:

40 ומייץ - וינק:

41 דלא מינשתא - שאין נשימה ניכרת בו שאין דופק כנגד לבו כדרך כל אדם:

42 לינפפיה בניפוותא - יניפו עליו בנפה שקורין וא"ן:

43 דלא מעוי - אין רוחו נכנס ויוצא יפה אליינ"א בלע"ז:

44 סילתא דאימיה - שיליא שנולדה עמו:

45 ולישרקיה עליה - יחליקנה על בשרו כמו אישתרוקי אישתריקו ע"ג ד' מ: אשאולדי"ר:

46 דקטין - שהוא דק:

47 מקוטנא לאולמא - השליא ראשה א' קצר וראשה אחד רחב יחליקוה עליו מראש הקצר יתחילו וימשוכו לצד הרחב כלומר כן ירחיב זה ויתעבה:

48 ואי אלים - ולא מחמת בריאות אלא נפוח לישרקיה עליה מאולמא לקוטנא:

49 דסומק - כל בשרו אדום:

50 לא איבלע ביה דמיה - בבשרו דעכשיו כל דמו מצוי בין עור לבשר וכשמוהלין אותו יוצא כל דמו:

51 ליתרחו ליה - ימתינו מלמולו:

52 לא נפל ביה דמא - לא בא בו דם ומתוך כך חלש הוא ואין בו כח וממהר לחלוש ולמות:

53 לכרכי הים - ה"ג ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית תרתי לגריעותא חדא דאי מהיל ליה לא נפק מיניה דמא והטפת דם ברית מצוה כדכתיב זכריה ט׳:י״א גם את בדם בריתך ועוד דמסוכן הוא ומשום חולשא שלא נוצר בו עדיין דם:

54 מתני' ומזלפין עליו - את החמין:

55 ביד - אבל לא בכלי ובגמ' פריך הא אמרת רישא מרחיצין דמשמע כדרכו והדר תני אפילו לזלף עליו בכלי אסור:

56 ספק - כגון ספק בן ח' חדשים וספק בן ט' דהוא כאבן בעלמא ואין מילתו דוחה שבת וספק בן ט':

57 ר' יהודה מתיר באנדרוגינוס - דאיתרבי מקראי כדמפרש בגמ' לקמן:

58 גמ' והא אמרת רישא מרחיצין - ואפילו כדרכו:

59 כיצד קתני - מרחיצין דרישא לאו כדרכו הוא דתנא סיפא לפרושי כיצד מרחיצין כגון לזלף ביד ואפילו ביום ראשון:

60 תניא כוותיה דרבא כו' ה"ג ביום השלישי מזלפין עליו ביד ולא גרסינן אבל לא בכלי:

61 אתאן לת"ק - הך סיפא תנא קמא אמרה דאילו ר"א אפילו הרחצה כדרכו שרי:

62 משום דגדול לא סליק בישרא הייא - היינו טעמא דמעשה שכם לאו ראיה גמורה היא משום דגדול אין מכה שבבשרו מעלה ארוכה מהר אבל קטן נתרפא מידי סכנתו מהר:

63 אורי ליה כשמעתיה - התיר לו הרחיצה כדרכו ביום ראשון שחל להיות בשבת:

64 איחלש - נעשה חולה והיה דואג שמא על כך נענש:

65 אמר בהדי תרגימנא דסבי למה לי - מה היה לי לחלוק כנגד זקנים הללו רב יהודה ורבה בר אבוה שפירשו שאסור להרחיץ:

66 אי אמרת בשלמא ת"ק מזלפין - ביום ראשון קאמר ולא איירי בהרחצה כלל אלא בזילוף היינו דאתא ר"א בן עזריה ופליג ואמר מרחיצין:

67 אלא אי אמרת - תנא קמא נמי מרחיצין אמר בשני הימים ולא פליג ר"א אלא איום שלישי דקאמר ת"ק מזלפין אף מרחיצין ביום השלישי מיבעי ליה:

68 הוו בה - דייקי בה:

69 דאי ס"ד הרחצת מילה מי גרע מחמין על גבי מכה - דשרי והכא אסרי רבנן בשלישי לגמרי:

70 ולא שני כו' - והכא גבי מילה בהוחמו בשבת עסקינן הלכך בשלישי דליכא סכנתא לא:

71 אמר אביי אנא בעאי דאישני ליה - אני הייתי רוצה לתרץ אתקפתא זו כדשני ליה רב יוסף מפני שסכנה היא לו:

72 וקדם רב יוסף ושנייא ליה - דודאי מתניתין חמין שהוחמו בשבת נמי שרי בימים הראשונים ולר"א אף בשלישי מפני שמניעת חמין סכנה היא לו:

73 אין נותנין כו' - קס"ד גזרה משום שחיקת סמנין כשמואל דטעמיה משום הכי הוא והיינו דקאמר אבל נותן חוץ למכה דלא מוכחא מילתא דלרפואה:

74 מוך יבש וספוג יבש - דלאו לרפואה היא אלא שלא ישרטו בגדיו הקשים מכתו:

75 אבל לא כתיתין יבישים וגמי יבש - חתיכות בגדים דקות משום דמסו וגזרו משום שחיקת סמנין:

76 קשיא כתיתין אכתיתין - רישא שרי מוך יבש דהיינו כתיתין וסיפא אסר כתיתין:

77 חדתי - חדשים שלא היו על גבי מכה מעולם מסו עתיקי לא מסו:

78 ה"ג שמע מינה הני כתיתין מסו:

79 ערלתו ודאי דוחה השבת - דבהאי קרא וביום השמיני דילפינן מיניה אפילו בשבת כתיב בסיפיה ערלתו דמשמע מיעוטא ערלתו של זה ולא אחר ולמעוטי ספק אתא: